עעמ 10073/17 מטיילי ירון בר בע”מ נ’ מועצה אזורית יואב

נדחה ערעור שעניינו דחיית עתירת המערערת נגד זכייתה של משיבה 2 במכרז שפרסמה משיבה 1 למתן שירותי הסעות, לאחר דחיית שורה של השגות שהעלתה המערערת ובהם אי עמידה בתנאי המכרז, פגמים בהצעה, נקיבה במחיר בלתי ריאלי ביחס לחלק מהשירותים ואי הפעלת שיקול דעת עצמאי על ידי ועדת המכרזים.

.
ערעור על פסק דין של בימ”ש לעניינים מינהליים במסגרתו נדחתה עתירת המערערת נגד זכייתה של משיבה 2 במכרז שפרסמה משיבה 1 (להלן: המועצה) למתן שירותי הסעות.
.
בית המשפט העליון (מפי השופט גרוסקופף ובהסכמת המשנה לנשיאה מלצר והשופט קרא) דחה את הערעור ופסק כי:
המערערת העלתה שורה של השגות נגד זכייתה של משיבה 2. אשר לצירוף נספח ביטוח שונה מדרישות המכרז, בתנאי המכרז לא נדרש לצרף אישור על קיום ביטוחים לטופסי המכרז, ולכן צירוף אישור פגום לא יכול להוות אי עמידה בתנאי הסף להשתתפות במכרז. מכאן שלמעשה טענת המערערת היא לא לאי עמידה בתנאי הסף להשתתפות במכרז, אלא לכך שהצעת משיבה 2 פגומה, בשל כך שהיא סוטה מדרישות המכרז לעניין נספח הביטוח. אלא שאין ממש בטענה זו, שכן משיבה 2 חתמה על טופסי המכרז, ובכללם נספח הביטוח, ללא כל הסתייגות, ולפיכך יש לראות במסמך זה את ההצעה שהגישה, כך שכאשר הוכרזה זכייתה בוצע קיבול על ידי המועצה ביחס להצעה זו, ונחתם חוזה לפי דרישות עורך המכרז. החוזה שנחתם לאחר הודעת הזכייה מקנה למועצה זכות לדרוש מהזוכה עמידה בתנאי נספח הביטוח. בצד חוזה זה רשאית הזוכה לבקש כי המועצה תאשר לה שינויים מינוריים בנוסח טופס הביטוח, ויש לראות את אישור חברת כלל ביטוח כבקשה מסוג זה. דהיינו, אישור חברת הביטוח הוא מסמך שאין לו כל רלוונטיות בשלב המכרז, אלא הוא נוגע לביצוע ההתקשרות, ככל שיתברר כי משיבה 2 זכתה במכרז ואין לייחס כל נפקות למסמך זה בעת בחינת השאלה האם זכייתה של משיבה 2 במכרז הייתה כדין; גם לו היה נקבע כי אישור חברת הביטוח מהווה הסתייגות מדרישות נספח הביטוח, הרי שהשינויים והתיקונים שבאישור חברת הביטוח אינם עולים לכדי פגם מהותי בהצעה, אלא הם מהווים שינויים טכניים בלבד.
אשר לנקיבה במחיר בלתי ריאלי ביחס לחלק מהשירותים, אף כי מדובר בעניין המעורר תהיות, אין לומר באופן גורף כי בכל מקרה בו מתומחר רכיב של הצעה באופן בלתי ריאלי בעליל, דין ההצעה להיפסל. כל מקרה צריך שייבחן בהתאם לנסיבותיו, תוך ניסיון להבחין בין נטילה לגיטימית של סיכונים במסגרת תמחור ההצעה לבין התנהלות פסולה מצד המשתתף במכרז. בענייננו התמחור נוגע רק לחלק שולי מהצעות המחיר שהגישה הזוכה, ולא עולה חשש ממשי המשקף התנהלות פסולה מצידה. כך, טענה לשימוש במידע פנים לא הוכחה, ואשר לטענה לתכסיסנות, הרי שבחירה בתמחור לא ריאלי נעשתה על מנת לשפר את סיכויי הזכייה, ואולם, כל עוד מדובר בהתחייבות ממשית של הזוכה, ולא בניסיון לבצע “הסטת עלויות”, באופן המשבש את התחרות ההוגנת בין המשתתפים במכרז, ופוגע באמון של עורכת המכרז, אין מקום לפסול את ההצעה בגין עניין זה.
הטענה בדבר אי עמידה בדרישות המכרז לעניין היכולת להעמיד את כלי הרכב הדרושים, נדחתה, שכן בתנאי המכרז אין דרישה למספר מינימאלי של כלי רכב, אלא רק דרישה כללית לכלי רכב “בכמות הדרושה” לביצוע ההסעות במסלולים לגביהן ניתנה הצעת המחיר, ומכל מקום המועצה סבורה כי ניתן לבצע את המכרז באמצעות עשרה כלי רכב, וגם המערערת צרפה את האישורים הנדרשים לפי אותו מתווה של הזוכה; אשר לטענה בדבר אי הפעלת שיקול דעת עצמאי על ידי ועדת המכרזים, אלא כי היא התבססה באופן עיוור על חוות דעת מקצועית שהוגשה לה, בה נפלו טעויות, ועדת המכרזים צריכה להפעיל שיקול דעת עצמאי ולא להכפיף את שיקול דעתה לזה של גורם אחר, אך רשאית היא להסתייע בחוות דעת מקצועית לגיבוש עמדתה. לא נמצא כי ועדת המכרזים פעלה בצורה הסוטה מכללים אלו, והעובדה שבחוות הדעת המקצועית נפלו פגמים אינה מעידה כי לא נבחנה כהלכה על ידי הוועדה.

פורסם בנבו

הח”מ לא יצג בתיק