תא (מרכז) 9231-02-17 רשות מקרקעי ישראל נ’ מגדל הזוהר לבניין בע”מ

בוטל צו מניעה זמני שניתן לפני 18 שנים בנוגע למכרז למתן רשות לתכנון, פינוי, פיתוח ובינוי במקרקעין. לכאורה סיכויי התביעה קלושים, ואף שהנתבעת לא הצביעה על נזק שיגרם לה כתוצאה מהצו, מצוקת תושבי השכונה היא הפרמטר העיקרי בשאלה האם יש מקום לביטול הצו..
התובעת זכתה לפני שנים במכרז למתן רשות לתכנון, פינוי, פיתוח ובינוי במקרקעין. לאחר שהנתבעת ביטלה את החוזה באופן חד צדדי, התובעת הגישה תביעה להצהרה על תקפותו וקיבלה צו מניעה זמני להקפאת המצב. הנתבעת עותרת לבטל את הצו.
.
בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה ופסק:
בבחינת בקשה למתן סעד זמני יש להידרש לשני שיקולים עיקריים: האם המבקש הציג ראיות מהימנות לכאורה לביסוס התביעה והאם הראה כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. ביהמ”ש מוסמך לעיין מחדש בצו זמני שניתן אם ראה שהשתנו הנסיבות או שלא הייתה הצדקה מלכתחילה במתן הצו. הנטל לשכנע כי מתקיימות נסיבות המצדיקות שינוי ההחלטה שניתנה מוטל על המבקש ובענייננו נראה כי הנתבעת עמדה בנטל זה: מאז מתן הצו חלפו 18 שנים ופרק זמן זה מחייב עיון מחדש בשאלה האם יש הצדקה להותרת צו המניעה על כנו. לכאורה, בחלוף 20 שנה ממועד המכרז, הסכם הפיתוח הגיע אל קיצו ולא ניתן להעניק לו חיות מחודשת, לכן סיכויי התביעה נמוכים ואף קלושים. הנתבעת לא הצביעה על נזק שיגרם לה כתוצאה מהצו והנזק שיגרם לתובעות אם יבוטל הצו הוא נזק כספי בלבד. הנזק העיקרי מהותרת הצו על כנו הינו הנזק הנגרם לתושבי השכונה כתוצאה מעיכוב הליכי התכנון, ומצוקתם היא הפרמטר העיקרי בשאלה האם יש מקום לבטל את צו המניעה.

פורסם בנבו

המציע לא יצג מי מהצדדים בתיק