ברע (ארצי) 60670-05-18 נצר שרון בע”מ נ’ עו”ד ראובן וולף
ביה”ד דן בזכאותו של משתתף שהפסיד במכרז או בהליך שנערך בוועדת איתור לאיוש משרה, לקבל את כל המסמכים הקשורים בזוכה במשרה, בהינתן עילות תביעה שאינן משוללות יסוד. נקבע כי מלאכת איזון האינטרסים היא בין הזכות של משתתף לעיון במסמכי מכרז או הליך איתור לבין הזכות לפרטיות, והיא נעשית בהתאם למבחן הרלבנטיות על שני פניו, הצר והרחב. על יסוד העקרונות המאזנים בין הזכות לקבלת מסמכים לזכות לפרטיות תוך מסירת מידע חלקית ומידתית, המתחשבת באינטרסים הראויים להגנה, נבחנו המסמכים שהתבקשו ונקבע אילו מסמכים אין מניעה לגלותם כהווייתם או בהסתרת פרטים, או שאין לגלותם כלל.
.
בקשת רשות ערעור על החלטות ביה”ד האזורי לפיהן התקבלו בקשות המשיב לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים, ובכלל זה כל המסמכים הקשורים בזכיית המבקשת 2 במכרז לאיוש משרת יועץ משפטי אצל המבקשת 1, חברה ממשלתית. עיקר הדיון נסב אודות זכאותו של משתתף שהפסיד במכרז או בהליך שנערך בוועדת איתור לאיוש משרה לקבל את כל המסמכים הקשורים בזוכה במשרה, וזאת בהינתן עילת תביעה המציינת כי מדובר ב”הליך תפור” וכי ניסיונו המקצועי של המשיב עולה על זה של המבקשת 2.
.
בית הדין הארצי לעבודה (מפי השופט א’ סופר ובהסכמת השופטים ל’ גליקסמן, מ’ שפיצר ונציגי הציבור י’ לוינזון, ג’ צימרמן) נתן רשות ערעור, קיבל את הערעור בחלקו ופסק כי:
ביה”ד עמד על הוראות תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) לפיה “בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות”. עם זאת, גילוי נרחב אינו בלתי מוגבל, והוא מותנה בהיות המידע רלבנטי, כשלמבחן הרלבנטיות שני היבטים: היבט צר במסגרתו בוחן ביה”ד אם קיימת זיקה ממשית בפועל בין הטענות שבבסיס הבקשה לגילוי מסמכים לבין טענות המבקש בהליך העיקרי; היבט רחב במסגרתו על ביה”ד להידרש לאינטרס הגילוי ומשקלו וכן להשלכותיו של גילוי המידע המבוקש או חיסויו, בין היתר על הציבור ועל צדדים שלישיים.
ביה”ד עמד על התכליות הניצבות בבסיס זכות העיון במסמכי מכרז, ועל ההסדר החקיקתי בסוגיית זכות העיון של משתתף במכרז מסחרי, המעוגן בתקנה 21(ה) לתקנות חובת מכרזים, בציינו כי משהזכות לפרטיות עומדת בלב הדיון, לא ניתן לגזור גזירה שווה מההלכה הפסוקה הנוגעת לגילוי מסמכים במכרזים מסחריים; ביה”ד עמד על גילוי מסמכים במכרזים/הליכי איתור לאיוש משרות, בציינו כי לזכות העיון במכרז לאיוש משרה יש פנים הנוגעות לבני אדם, לחשיפתם האישית אם במסמכים ואם בראיונות, שאינם באים לביטוי במכרזים המסחריים. לפיכך, מלאכת איזון האינטרסים היא בין הזכות של משתתף לעיון במסמכי מכרז או הליך איתור לבין הזכות לפרטיות, כאשר מדובר בזכויות יחסיות, והיא נעשית בהתאם למבחן הרלבנטיות. הכפפת זכות העיון במסמכי מכרז למבחנים של רלוונטיות, משמיטה את הקרקע תחת הקביעה הגורפת הקיימת במכרזים מסחריים לפיה למשתתף במכרז יש זכות לעיין בכל המסמכים של המכרז ללא קשר לקיומה של עילת תביעה. במקרה זה אין מחלוקת כי המסמכים הקשורים במשיב יגולו לו, תוך מסירת פרוטוקול ללא פרטים מזהים של משתתפים אחרים. לכן, במנותק ממבחן הרלבנטיות, לכל משתתף במכרז/הליך איתור יש זכות לקבל את כל המסמכים הקשורים בו, ככל שאין נסיבות המצדיקות הימנעות מכך, תוך השחרת פרטי המועמדים האחרים ופרטים זהים לגביהם.
גדר המחלוקת נוגע למסמכים הקשורים במשתתפים אחרים. עיון במסמכים הנוגעים למשתתפים אחרים בכלל ולזוכה בפרט, כפוף למבחן הרלבנטיות בהיבט הצר. כלומר על התובע להראות קשר לכאורה בין המידע המבוקש לעילת התביעה. יש לבחון האם יש במסמכים כדי לבסס עילת התביעה, וכיצד הם יכולים לתרום ליעילות ההליך המשפטי. במקרה זה המשיב העלה שתי טענות כבדות משקל – המכרז נתפר לפי מידות המבקשת וכי ניסיונו עתיר ותק מזה של המבקשת, המצדיקות מסירת מסמכים הקשורים במבקשת, תוך שמירה על פרטיותה; אשר למבחן הרלבנטיות בהיבט הרחב, לעניין זה יש לקחת בחשבון את השיקולים הבאים: מדובר במסמכים הנוגעים רק לזוכה בהליך האיתור ולא לכל שאר המשתתפים. כלומר, המידע הוא בעל זיקה ישירה לבעל דין. מובן אחר של היקף הגילוי נוגע לבחינת המסמכים באופן פרטני תוך מסירת המידע שרק לו יש זיקה לעילת התביעה. כלומר, מידע הקשור בניסיונה המקצועי של המבקשת וכן תפקידה האחרון בחברה בו שימשה יועצת משפטית. גילוי מידע זה כפוף לזכות לפרטיות של המבקשת ושל צדדים שלישיים; על יסוד העקרונות המאזנים בין הזכות לקבלת מסמכים לבין הזכות לפרטיות תוך מסירת מידע חלקית ומידתית, המתחשבת באינטרסים הראויים להגנה, נבחנו המסמכים שהתבקשו ונקבע אילו מסמכים אין מניעה לגלותם כהווייתם או בהסתרת פרטים, או שאין לגלותם כלל.
פורסם בנבו
הח”מ לא יצג בתיק