עעמ 82/18 קליר כימיקלים ייצור ושיווק בע”מ נ’ משרד הביטחון

המבקשת זכתה במכרז שיפרסם המשיב 1 לרכש חומרי ניקוי ומוצרי היגיינה. המבקשת הגישה עתירה מנהלית לבימ”ש לעניינים מנהליים, לאסור על המשיבים לחשוף את מחירי הפריטים בהצעתה. בפסק הדין נקבע כי לא נפל כל פגם בהחלטה המשיבים לחשוף את הצעת המבקשת בפני משיבה 3, והורה לה לעשות כן. המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין, ובמקביל הגישה את הבקשה דנן למתן סעד זמני בערעור – עיכוב חשיפת מחירי הפריטים בהצעת המבקשת בפני המשיבה 3.
.
בית המשפט העליון (השופט א’ שהם) קיבל את הבקשה ופסק כי:
עסקינן בבקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור ולא בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין, זאת, מאחר שלא ניתן לבקש עיכוב ביצוע פסק דין, אשר דוחה תובענה, או של פסק דין שאינו כולל בחובו סעד אופרטיבי כלשהו.
בקשה למתן סעד זמני או לעיכוב ביצוע פסק דין עד להכרעה בערעור על עתירה מנהלית, תבחן לפי הכללים שנקבעו לעניין זה במשפט האזרחי, ובראשם הכלל לפיו הגשת הערעור אינה מעכבת את ביצוע ההחלטה עליה מערערים. בימ”ש ייעתר לבקשה למתן סעד זמני במקרים חריגים בלבד, ורק כאשר הראה המבקש, כי מתקיימים בעניינו שני תנאים מצטברים: סיכויי ערעורו טובים; מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו, במובן זה, שאם פסק הדין יבוצע, ובסופו של יום יתקבל ערעורו, הוא ייתקל בקושי ניכר להשיב את המצב לקדמותו. יחסי הגומלין בין השיקול הנוגע לסיכויי הצלחת הערעור, לבין השיקול בדבר מאזן הנוחות, מוכרים בפסיקה כמבחן משולב, המכונה “מקבילית הכוחות”. לפי מבחן זה, ככל שסיכויי הערעור גבוהים יותר, כך ניתן למעט בדרישת מאזן הנוחות ולהיפך. ואולם, השיקול שעניינו מאזן הנוחות, מהווה את אבן הבוחן המרכזית להכרעה בבקשה למתן סעד זמני בתקופת הערעור.
במקרה זה שיקול מאזן הנוחות מטה את הכף לעבר קבלת הבקשה למתן סעד זמני, המעכב את חשיפת הצעתה של המבקשת עד להכרעה בערעור. בנסיבות המקרה, ככל שלא תעוכב חשיפת מחירי הפריטים בהצעת המבקשת, יתייתר הערעור, כלומר, עלול להיווצר מצב בלתי הפיך, שיסכל מראש את תוצאות הערעור, ככל שיתקבל. לפיכך, ומבלי לנקוט עמדה לגבי סיכויי הערעור, נראה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת עיכוב חשיפת מחירי הפריטים בהצעת המבקשת, עד להכרעה בערעור.

פורסם בנבו

הח”מ לא יצג מי מהצדדים בתיק