עתמ (ירושלים) 20165-06-16 – דפוס בארי שותפות מוגבלת נ’ משרד הפנים

העובדות:

1. עסקינן בעתירתה של בעלת בית דפוס (להלן: “העותרת”) המופנית נגד שתי החלטות שנתקבלו על-ידי משיבה 3 – ועדת הפטור ממכרז במשרד האוצר (להלן גם “ועדת הפטור”), ועל-ידי משיבה 4 – החשבת הכללית במשרד האוצר שאימצה את המלצות ועדת הפטור (להלן: “החשבת הכללית”) ואישרה מתן פטור ממכרז להארכת ההתקשרות של משיב 1 – משרד הפנים, עם משיבה 5חברתHP– , לצורך הפקת תעודות זהות ואת הרחבת ההתקשרות בין הצדדים לשם עיטוף תעודות זהות. העותרת טענה כי לא התקיימו התנאים הנדרשים בחוק המצדיקים מתן פטור ממכרז בעניין הארכת ההתקשרות והרחבתה.

2. העותרת הוסיפה טענה כי בהחלטות המשיבים נפלו פגמים בעניין התנאי הראשון, הדורש כי התקשרות ההמשך צריכה להיות בתנאים זהים להתקשרות הראשונה או בתנאים המיטיבים עם הרשות. שכן מחיר “רכיב הפרסונליזציה” עלה מסך של 14.8 ₪ לתעודה, ל-17.9 ₪ לתעודה ובהתקשרות ההמשך, וועדת הפטור והחשבת הכללית לא נתנו דעתן לכך ששינוי המחיר מפר את האמור בתנאי זה. עוד נטען כי מדובר בהרחבת שירותים שלא היו חלק מההתקשרות הראשונה, ולא נקבעו לגביהם תנאים כלשהם בהתקשרות הראשונה, לרבות איכותם ומחירם; ועל-כן, מדובר במקרה קיצוני שבו אין אפשרות להשוות בפועל בין תנאי ההתקשרות הראשונה לבין תנאי התקשרות ההמשך, דבר המחייב משנה זהירות.

3. המשיבים טענן מצדם כי קיים שיהוי סובייקטיבי בהגשת העתירה בחלוף תקופה ארוכה וקריטית מהמועד שבו ידעה העותרת אודות ההחלטה ומבלי שתספק הסבר של ממש לעיכוב זה. המשיבים, הוסיפו וטענו כי בענייננו קיים גם שיהוי אובייקטיבי, המתבטא בנזקים שייגרמו למדינה ול-HPככל שתתקבל העתירה, שכן בזמן השתהותה של העותרת נחתמו חוזים בין הצדדים והוחל ביישומם ומימושם. המשיבים מדגישים, כי בשלב זה, שלאחר מימוש ההתקשרות בפועל זמן רב, הרי שיגרם נזק בלתי הפיך למדינה ול-HP ככל שתתקבל העתירה, ומדובר במעשה עשוי:

ההחלטה:

1. כב’ השופט י’ נועם פסק כי סעיף 4 לחוק חובת המכרזים מעניק לשר האוצר, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, את הסמכות לקבוע בתקנות, עניינים שבהם ניתן להורות על פטור מפרסום מכרז. עם זאת, בפסיקה הובהר, לא אחת, כי על-אף קיומן של הוראות שונות בדבר פטור מקיום מכרז, הרי ש”עריכת מכרז פומבי” הינה הכלל והמקרים המפורטים בתקנות המכרזים ואשר מצדיקים הענקת פטור מעריכת מכרז הינם חריגים”, לאור זאת, ובשים לב לתכליות העומדות ביסוד דיני המכרזים, יש לפרש את ההוראות המורות על פטור מעריכת מכרז.

2. זאת ועוד, נקבע כי במסגרת הביקורת השיפוטית על החלטה מנהלית בתחום דיני המכרזים, לרבות בהחלטות כמו הנדונות בשאלה של פטור ממכרז, נדרש בית-המשפט לבחון אם ההחלטה, ככל החלטה מנהלית, ניתנה בסמכות כדין, הונחתה משיקולים ענייניים, הושתתה על מסד נתונים ראוי ובאה בגדרו של מתחם הסבירות. בית-המשפט יתערב בהחלטה מנהלית בתחום דיני המכרזים במקרים שבהם נתקיימה אחת מעילות הביקורת השיפוטית הפוסלת החלטה ממנהלית, או כאשר בהליכי המכרז, או הפטור ממכרז, נפל פגם מהותי המפר את עקרונות היסוד של דיני המכרזים, ובכללם עקרונות השוויון וההגינות.

3. מן הכלל אל הפרט, נקבע כי המדינה התקשרה עם HP ביום 1.12.08 וזו סיפקה למדינה 5 מיליון תעודות זהות חכמות, אך הליך ביצוע הפרסונליזציה התעכב בשל מחלוקות ציבוריות והשתהות ארוכה של הליכי החקיקה בעניין. אי לכך, עד לסוף חודש ינואר בוצעו רק כ-300,000 פרסונליזציות. הערכת הגורמים המקצועיים, אשר עמדה ביסוד מתן ההחלטה בדבר פטור ממכרז, הייתה כי עד לחודש יולי 2015 (תום ההתקשרות המקורית) יבוצעו פרסונליזציות בכ-700,000 תעודות זהות חכמות נוספות, דבר אשר ישאיר את המדינה עם 4 מיליון תעודות זהות חכמות, אך יאלץ אותה לשלם ל-HP עבור השלמת הליכי הפרסונליזציה בכולן (תשלום בסך 70 מליון ₪ כאמור), וזאת מבלי לקבל תמורה עבור תשלום זה. כפי שעולה מדו”ח מבקר המדינה משנת 2011 ומדו”ח מבקר המדינה משנת 2015 – אכן מדובר בתקלה שיתכן ויכולה הייתה להימנע.

4. עוד נקבע כי אין מניעה, כי בנסיבות מתאימות ניתן להכיר בהפחתת חובות המדינה לספק כלשהו, ואף מתן הנחה ממשית, כטעם למתן פטור ממכרז, הנופל בגדרו של תנאי החיסכון והיעילות, זאת בפרט כאשר ההחלטה נשענת על מסד נתונים סביר. בענייננו, בשנים שבהן פורסמו דו”חות מבקר המדינה, כבר התקשרה המדינה עם HP, וזו החלה לספק את השירותים שעליהם הוסכם. על כן, נדרשה המדינה למצוא פתרון למצב שלאחר מעשה. ההחלטות בעניין הפטור ממכרז, ניתנו לאחר הליך משמעותי של בירור והתייעצויות, ואגב בחינת כל השיקולים הרלבנטיים; ומדובר בהחלטות סבירות שאין עילה להתערב בהן.

5. לגופם של דברים נקבע כי בהליך הפטור ממכרז, לא נפל פגם מהותי המפר את עקרונות היסוד של דיני המכרזים, ובכללם עקרונות השוויון וההגינות. ההחלטות שהתקבלו מתיישבות עם האינטרס הציבורי שעניינו יעילות המינהל וחיסכון בכספי ציבור. אין מקום להתערב בהמלצת ועדת הפטור ובהחלטת החשבת הכללית, שלפיהן ההחלטה הראשונה מיטיבה עם הרשות בשל החיסכון הכספי; זאת על-רקע – האינטרס הציבורי בקידום פרויקט תל”ם; הזמן הקצוב בו הוארכה תקופת ההתקשרות; הדיונים הרבים שהתקיימו עובר לקבלת ההחלטה ואשר ערבו גורמים מגוונים מטעם המדינה; והעובדה שבמכרז השני ניתנה הזדמנות שווה להתמודדות במרכז, כאשר משיבה 5 היא היחידה אשר צלחה את תנאי הסף.

6. לסיכום, העתירה נדחתה. נקבע כי שתי ההחלטות העומדות לביקורת שיפוטית במסגרת עתירה זו – ההחלטות להארכת ההתקשרות עם משיבה 5, בפטור ממכרז, לצורך המשך הספקת תעודות הזהות החכמות, וההחלטה להרחיב את ההתקשרות עם משיבה 5, בפטור ממכרז, לצורך מתן שירותי העיטוף של תעודות הזהות – ניתנו בסמכות כדין.

פורסם בתקדין

הח”מ לא יצג בתיק