עעמ 1785/18 אולניק חברה להובלה, עבודות עפר וכבישים בע”מ נ’ מדינת ישראל -משרד הבינוי והשיכון

הניסיון בפינוי אסבסט שהציגה המערערת אינו עומד בתנאי הסף, ועל כן בדין נפסלה הצעתה; אין לבטל את זכיית המשיבה במכרז, בשלב מאוחר זה ובהינתן הנתונים החלקיים שהוצגו. עם זאת יוער, כי ככלל, במקרה בו עולה בפני ועדת המכרזים טענה בדבר אי חוקיות בה נגועה לכאורה אחת ההצעות, עליה ליתן את הדעת לטענה ולחקור ולבחון אותה ככל שהאמצעים שבידה מאפשרים זאת.
.
ערעור על פסק דינו של בימ”ש לעניינים מנהליים במסגרתו נדחתה עתירת המערערת כנגד החלטת ועדת המכרזים של המשיב לפסול את הצעת המערערת במכרז לטיפול בקרקע מזוהמת בשכונת שחמון באילת בשל אי עמידתה בתנאי סף בדבר ניסיון קודם ולבחור במשיבה 2 כזוכה במכרז.
.
ביהמ”ש העליון דחה את הערעור בקבעו:
תנאי הסף בכל הנוגע להגדרת קרקע מזוהמת קובעים כי רק ניסיון הנוגע לקרקע אשר נמצא כי קיים בה ריכוז חומר מסוכן העולה על ערך סף שנקבע בחוברת המזהמים או בסקר סיכונים מטעם המשרד להגנת הסביבה, הוא ניסיון רלוונטי העומד בתנאי הסף. הניסיון בפינוי אסבסט שהציגה המערערת אינו עומד בתנאי סף זה ועל כן בדין נפסלה הצעתה. בפסק דינו עמד בימ”ש קמא על החשיבות שבהקפדה על קיום תנאי הסף, על מנת שלא יפגעו העקרונות שעליהם מיוסדים דיני המכרזים שעיקרם – שוויון וטוהר מידות. כך פסק ביהמ”ש העליון לא אחת ועל הלכה זו נסמך בימ”ש קמא, ובצדק, בהכרעתו.
טענות המשיבה לעניין החלטת ועדת המכרזים לבחור בהצעת המשיבה כהצעה הזוכה, אף הן אינן מצדיקות את ביטול תוצאות המכרז ובהינתן הנתונים החלקיים שהוצגו בעניין זה. אכן, השימוש ב”אישור המנהל” מטעם המשרד להגנת הסביבה, שניתן לשם תיקון פעולות שבוצעו לכאורה בניגוד לדין, הוא בעייתי. אך הנסיבות האופפות את מתן האישור האמור לא נתבררו עד תום. ועדת המכרזים בחנה את המסמכים שהוצגו בפניה והגיעה למסקנה כי הם מקיימים את תנאי הסף בדבר קיומו של אישור המשרד להגנת הסביבה בדבר ביצוע העברת הקרקע המזוהמת. כמו כן נסמכה הוועדה על כך שלא ננקטו סנקציות נגד המשיבה בהקשר זה. אכן, ראוי היה שהוועדה תעמיק חקר בנושא זה טרם קבלת ההחלטה. אך משלא כך נעשה ומשבינתיים ביצעה המשיבה חלק ניכר של העבודות, אין מקום לבטל בשלב מאוחר זה את הזכייה וראוי לאמץ בהקשר זה את עקרונות הבטלות או התוצאה היחסית.
מסקנה זו מתבקשת בייחוד משאין בידי ביהמ”ש לקבוע בשלב זה ובהעדר חקירה ודרישה, ממצא ברור וחד-משמעי לגבי מידת האשמה של המשיבה. אף יש להביא בחשבון כי מדובר בפרויקט שהתנהלה לגביו סדרה ארוכה של הליכים משפטיים; כי אין הצעה נוספת שעשויה לזכות במכרז; כי חלק ניכר מן העבודות כבר בוצעו ע”י המשיבה; וכי קיים אינטרס ציבורי לסיום העבודות בהקדם. עם זאת יוער: ראשית, ככלל, במקרה בו עולה בפני ועדת המכרזים טענה בדבר אי חוקיות בה נגועה לכאורה אחת ההצעות, עליה ליתן את הדעת לטענה ולחקור ולבחון אותה ככל שהאמצעים שבידה מאפשרים זאת. האינטרס הציבורי והתכליות העומדות בבסיס דיני המכרזים מחייבים כי ההצעה הזוכה לא תהיה נגועה ולו בבדל של אי חוקיות. שנית, ביהמ”ש רשם לפניו את הודעת המשיב כי יש בכוונתו לבחון ולו בדיעבד את התנהלות המשיבה בכל הנוגע להצגת “אישור המנהל” במכרז דנן, וכי בכפוף לשימוע יילקחו ממצאי הבדיקה בחשבון ככל שהדבר נוגע לאפשרות השתתפות המשיבה במכרזים עתידיים.

פורסם בנבו

הח”מ לא יצג בתיק