עתמ (ירושלים) 18263-03-18 – גוונים – הפקת אירועים ערכיים נ’ משרד החינוך התרבות והספורט

העובדות:

1. עסקינן בעתירה שעניינה מכרז להפקת חומרי הדרכה וביצוע הדרכה במסגרת תכנית “הרמב”ם לתלמיד”, תכנית שגובשה על ידי משרד החינוך ללימוד דברי הרמב”ם עבור תלמידי מוסדות החינוך הממלכתי-דתי.

2. בחודש יוני 2017 פרסם משרד החינוך מכרז להפקת חומרי ההדרכה של התכנית האמורה וכן להוצאתה לפעול בשנת הלימודים הקרובה. למכרז ניגשו הזוכה והעותרת והוחלט לבחור בזוכה.

3. העותרת אשר לא השלימה עם הדין, הגישה את העתירה דנן תוך שביקשה לקבוע כי ההחלטה מבוטלת וכי היא הזוכה במכרז, ולחלופין כי על משרד החינוך לקיים דיון מחודש במכרז או לקיים הליך תחרותי אחר, אשר בסופו ייבחר מחדש זוכה במכרז.

4. העותרת טענה כי נפלו פגמים בהחלטת וועדת המכרזים וכי בכתב הערבות שצרפה הזוכה להצעתה נפל פגם מהותי, בכך שתוקפה מיום 30.8.2017, בעוד שעל פי נוסח הערבות שנקבע במסמכי המכרז על הערבות לחול מיום 8.8.2017. העותרת הוסיפה וטענה כי קיצור תקופת הערבות על ידי הזוכה ב-22 ימים כאמור, מהווה חריגה מנוסחו הקשיח של כתב הערבות וכי בקבלת כתב הערבות על ידי משרד החינוך יש משום פגיעה חמורה בעקרון השוויון. עוד נטען כי הזוכה הגישה הצעה חסרה וכי משרד החינוך התעלם מכך שהזוכה “כיזבה” בכל הנוגע לניסיון הרלוונטי שיש לה בתחום ההדרכה.

5. משרד החינוך והזוכה (להלן: “המשיבות”) טענו כי הזוכה עמדה ללא קושי בתנאי הסף הנוגע לניסיונה הרלוונטי וכי לאורך התקופה הנדרשת היא הפעילה תכנית הדרכה בהיקף העולה על זה שנדרש בתנאי הסף. המשיבות הוסיפו וטענו כי הזוכה מלאה כנדרש את מסמכי המכרז ופרטי הצעת המחיר שבהצעתה מספקים ועומדים בדרישת המכרז ומשכך יש לדחות גם את טענת העותרת בדבר חוסר פירוט בהצעה.

ההחלטה:

1. כב’ השופט א’ אברבנאל פסק כי משפעלה הזוכה בהתאם להנחיתה של ועדת המכרזים וצרפה להצעתה כתב ערבות בתוקף נכון ליום הגשת ההצעה הרי שאין לקבוע כי הזוכה סטתה מנוסח כתב הערבות, ומכאן שלא דבק פגם בהצעתה.

2. עוד נפסק כי יש לדחות את הטענה כי הצעתה הכספית של הזוכה “גרעונית, בלתי מפורטת, עמומה ונחשדת בתכסיסנות”. נקבע כי הפער הכספי הנטען בין ההצעות אינו ניכר ואין בו כשלעצמו כדי להצביע על פגם בהצעה. זאת ועוד, אין מחלוקת כי הזוכה היא חברה גדולה בעלת איתנות פיננסית, המספקת שירותים למשרד החינוך בהיקף מאות מיליוני שקלים בשנה, במסגרת עשרות רבות של מכרזים שבהם זכתה. משכך, הסיכוי לקריסתה של החברה בשל העדר רווח ואף הפסד בגין מכרז זה אינו גבוה, ובנוסף לכך החשש ממתן שירות ירוד בשל כך גם הוא אינו גבוה נוכח ניסיונה המצטבר ארוך השנים של משיבה 1 עם הזוכה.

3. זאת ועוד, נקבע כי גם הטענה בדבר ניסיונה של הזוכה להונות את ועדת המכרזים בדרך של מסירת פרטים שגויים ראויה להידחות. נקבע כי פרויקט “עיר ללא אלימות” אותה הפעילה הזוכה אכן פעל בין השנים 2010 – 2017 ואף שנכון היה לכלול בהצעה את מועדי מעורבותה של הזוכה בפרויקט במדויק, אין לקבוע כי ההימנעות מכך עולה כדי ניסיון מכוון להונות.

4. בית המשפט המחוזי הוסיף והטעים כי בנוסף לאמור העותרת הגישה את העתירה חודשיים לאחר קבלת ההחלטה על תוצאות המכרז, ובכך חרגה מהכלל המחייב להגיש עתירה “בלא שיהוי, לפי נסיבות העניין, ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים” (תקנה 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס”א-2000) וכי העותרת אף לא טרחה לפנות לבית המשפט בבקשה להאריך את המועד להגשת העתירה בהתאם לתקנה 3(ג) לתקנות האמורות.

פורסם בתקדין

הח”מ לא יצג בתיק