עתמ (ירושלים) 21160-04-18 – מר מערכות אבטחה ותקשורת בעמ נ’ החברה הממשלתית להגנות ים המלח בעמ

העובדות:

1. המשיבה 1, החברה הממשלתית להגנות ים המלח בע”מ (להלן- החברה) היא חברה ממשלתית שהוקמה כדי לנהל ולרכז את הטיפול בתכנון וביצוע פעולות שנועדו לתת מענה קצר טווח וארוך טווח מפני עליית מפלס המים בחוף המערבי של בריכת אידוי הממוקמת באגן הדרומי של ים המלח. החברה פרסמה מכרז פומבי למתן שירותי תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה של מערך ניטור ובקרה הנדסי באגן הדרומי של ים המלח (להלן- המכרז). מטרת ההתקשרות על פי המכרז היא כי מערך הניטור שיוקם בעקבותיו יספק הגנה כוללת על מתחמי התיירות והתשתיות האזרחיות, ויתריע מפני עליית המפלס. על רקע מטרותיו של המכרז הוגדרו השירותים הנדרשים מהזוכה והדרך בה יש להציע הצעות למכרז. ההצעה הכספית שעל המציע להגיש היא הצעה כוללת לביצוע פרויקט מלא הכולל את כל המרכיבים, כפי שפורטו בהצעה, ובלבד שמרכיבים אלה עולים בקנה אחד עם דרישות המערכת. השלבים שנקבעו לבחירת הזוכה במכרז כללו מיון מוקדם, במהלכו נבדקה עמידת המציעים בתנאי הסף ולאחר מכן בחינה דו שלבית של ההצעות. השלב בראשון הינו בניית בחינת המתודולוגיה ההנדסית המקצועית וארכיטקטורת המערכת, בחינת התכנון המפורט של מערך הניטור והבקרה על כלל מרכיביו והשלב השני הינו בחינת ההצעה הכספית. על פי הוראות המכרז הניקוד הניתן למתודולוגיה, לאפיון ולתכנון המפורט (קריטריון האיכות) הוא 60% כאשר נקבעו קריטריונים ראשיים וקריטריונים משניים לבחינה פרטנית בכל אחד מהם. ציון האיכות המינימאלי לכל קריטריון ראשי הוא 80% ולכל קריטריון משני עומד על 65%. ועדת המכרזים הותירה לעצמה שיקול דעת לקבלת הבהרות והשלמות באשר לבחינת איכות ההצעות.

2. העותרת, המשיבה 2 (להלן- הזוכה) והמשיבה 3 וכן שני גופים נוספים הגישו הצעות למכרז. בסופו של תהליך בחינת ההצעות, נותרו לדיון הצעותיהן של העותרת והזוכה. הצעת העותרת עמדה על סך של 17,478,000 ₪ ואילו הצעת הזוכה עמדה על 8,650,000 ₪. על אף שהצעת העותרת זכתה לניקוד גבוה יותר ברכיב האיכות הרי שבשקלול שני המרכיבים הייתה הצעת הזוכה ההצעה העדיפה. ועדת המכרזים של החברה בחרה בהצעתה של הזוכה והודיעה על כך לעותרת. מכאן העתירה דנן בגדרה מבקשת העותרת לקבוע כי הצעתה של הזוכה פסולה, וזאת בשל שני נימוקים מרכזיים. האחד הינו כי הצעת הזוכה אינה מקיימת את הוראות המכרז המחייבות כי השירות שיינתן על ידי הזוכה יכלול גם תפעול של המערכת למשך 60 חודשים לאחר תקופת ההרצה. השני הינו כי הזוכה ערכה סימולציה פסולה עם נציגי החברה טרם הגשת ההצעה – אפשרות שלא הוענקה למציעים האחרים ובכך נפגע השוויון.

3. העותרת טענה כי הזוכה נמנעה מלהתחייב במסגרת הצעתה המקורית, מלקיים את הוראות המכרז בדבר תפעול מערך הניטור והבקרה שיוקם משך חמש שנים לאחר תום תקופת ההרצה. העותרת טענה כי היה על החברה לפסול את הצעת הזוכה, ולא לאפשר לה להבהיר אותה או להשלימה.

4. החברה והזוכה טענו כי מהות העתירה היא התערבות בניקוד שניתן להצעת הזוכה ברכיב האיכות על ידי צוות מקצועי המורכב ממומחים. לשיטתן, אין מדובר בטענה לאי עמידה בתנאי הסף של המכרז, אלא בתקיפת הניקוד. החברה טענה כי ההוראה הינה כללית ביחס לשירותי התפעול במכוון, והדבר נובע מתפיסתו הייחודית של המכרז, ככזה שלא ניתן להגדיר מראש את דרישות התפעול ביחס למערכת המוצעת, שכן סוג המערכת, אופייה ומתודולוגית התפעול העומדת מאחורי כל מערכת אינם ידועים במועד פרסום המכרז.

ההחלטה:

1. אין מחלוקת על הצדדים כי המכרז לא התיר עריכת סימולציה משותפת אלא שהחברה והזוכה מכחישות מכל וכל שסימולציה כזו נערכה. לא הונח יסוד עובדתי לפקפק בהצהרה החד משמעית של המשיבות כי סימולציה כזו לא נערכה וכי המפגש היחידי שהתקיים היה זה שנכחו בו נציגי כל המציעים למכרז. לפיכך, אין ממש בטענה הנוגעת לעריכת סימולציה עם נציגי הזוכה.

2. בעניין טענת העותרת בדבר מתן שירותי תפעול למערכת לתקופה של 5 שנים, עולה כי הוראות המכרז מחייבות את הזוכה להקים את המערכת, לתת לה אחריות, לתפעל ולתחזק אותה משך חמש שנים לאחר תקופת ההרצה. עם זאת, אין במכרז הוראה ברורה מה כלול במסגרת התפעול, ולמעשה הוראה כזו אף אינה יכולה להיות מפורטת, שכן כל אחד המציעים הציע מערך ניטור ובקרה אחר, עם מאפיינים אחרים, והתפעול של כל אחד מהמערכים אינו יכול מטבע הדברים להיות אחיד. הצעת הזוכה היא במידה מסוימת לא בהירה. שכן, לצד התייחסות לפעולות המהוות תפעול של מערך הניטור והבקרה, נכללו בהצעה אמירות מסויגות שמהן ניתן ללמוד כי הזוכה אינה סבורה כי עליה לתפעל את המערכת משך חמש השנים שלאחר תקופת ההרצה. לפיכך, נפלו פגם או אי בהירות בהצעת הזוכה שהביאו לפניית ועדת המכרזים לקבלת ההבהרות. בשאלה האם ועדת המכרזים הייתה מוסמכת לפנות לזוכה לקבלת הבהרות להצעתה ולאפשר לתקן את הפגם שנפל ככל שניתן לראות בכך פגם, עולה כי ועדת המכרזים הייתה מוסמכת לבקש הבהרות לאי הבהירות שנפלה בהצעתה של הזוכה באשר להתחייבותה לתפעל את המערכת בתקופה שלאחר ההרצה, תוך קבלת פירוט מלא יותר באשר לטיבו של התפעול והיקפו, כפי שאכן עשתה, שכן נוכח טיבו ואופיו של המכרז, אין מדובר בפגם המביא לפסילת ההצעה. ועדת המכרזים קיבלה מענה מלא ומפורט להיבטי התפעול שהזוכה מתחייבת לספק בתקופה הנדרשת. החלטתה של ועדת המכרזים כי הדבר מספק מצויה בתוך מתחם שיקול הדעת הרחב המסור לה בכלל, בוודאי במכרז מורכב כדוגמת המכרז מושא העתירה.

העתירה נדחתה.

פורסם בתקדין

הח”מ לא יצג בתיק