עפא (ב”ש) 40134-01-18 מדינת ישראל נ’ חברת מ.מ.מ. מפעלי מטמנות מאוחדים (1998)

לא היה מקום להימנע מהרשעת המשיבה בעבירות איכות הסביבה, נוכח חומרת העבירות ושיקולי ההרתעה. המשיבה נידונה לתשלום קנס ולחתימה על התחייבות להימנע מעבירות למשך שלוש שנים.
.
ערעור המדינה על פסק דין לפיו בוטלה הרשעת המשיבה בעבירות שעניינן איכות הסביבה והיא חויבה לחתום על התחייבות להימנע מעבירות בסך 100,000₪, ולפצות את עיריית באר שבע בסך 50,000 ש”ח בגין הנזקים שגרמה לתושבים בשריפה נושא האישום.
.
בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור ופסק:
ביהמ”ש יימנע מהרשעת אדם שעבר עבירה רק במצבים חריגים ועל פי הלכת כתב נדרשים לכך שני תנאים מצטברים: על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם; סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה. הסמכות לאי הרשעת תאגיד קיימת אך שמורה רק למקרים חריגים שבחריגים, המאפשרים זאת על פי התנאים שהותוו בפסיקה. הלכת כתב חלה גם בעבירות של אחריות קפידה בתחום איכות הסביבה, אך ניתן להחילה בגמישות רבה יותר, ולתת משקל לאופיין של העבירות כאשר מדובר בעבירות של אחריות קפידה. נוכח חומרת העבירה ראויה המשיבה להרשעה. בהרשעה זו, תדע כל וועדת מכרזים כי המשיבה חטאה בחטא חמור בהקשר לאיכות הסביבה, כי ניהלה עסקיה שנים ללא רישיון, כי לא נקטה באמצעים שנדרשו ממנה למנוע את זיהום הסביבה, וזאת למרות התראות חוזרות, לרבות התראות בכתב. תדע הוועדה, כי במקרה זה הסיכון התממש, ונגרם זיהום עקב מחדלי המשיבה. זאת, כאשר ביום פקודה לא היה בידה האמצעים לכבות את האש, לא מידית, לא במהירות ולא תוך זמן סביר, לאחר הצתת מערום הצמיגים על ידי זר שהצליח לחדור לשטחה. גם אילו היה מוכח נזק משמעותי וקונקרטי מאוד למשיבה כתוצאה מהרשעתה, נוכח חומרת העבירות ושיקולי ההרתעה, אין מקום להימנע מהרשעה. הגם שמתחם העונש הראוי צריך להיות חמור יותר מאשר טענת המדינה, יש להשית קנס מתון בן 75,000 ₪ בלבד. המשיבה תחתום על התחייבות בסך 100,000 ₪ להימנע מעבירות למשך שלוש שנים. הפיצוי שהושת לטובת עיריית באר שבע הושת במפורש כחלופה לקנס ומשהושת קנס, רכיב הפיצוי בטל.

פורסם בנבו

הח”מ לא יצג בתיק