רעא (נצ’) 37269-09-18 מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל נ’ תאופיק דראושה בע”מ

.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלו, בגדרה נקבע כי הוא המוסמך לדון בתביעה להשבת ערבות שהפקידה המשיבה עם הגשת הצעתה למכרז, לאחר שהמכרז עמה בוטל.
.
בית המשפט המחוזי הורה על העברת הדיון ופסק:
סעיף 5 לחוק לעניינים מנהליים מונה את סוגי ההליכים שיידונו בביהמ”ש המנהלי, ובכלל זה “תובענה מנהלית”, הכוללת בין היתר “תובענה לפיצויים שעילתה במכרז”. המבחן הראוי לפרשנות המונח “תובענה לפיצויים שעילתה במכרז” הוא מבחן העילה, ובכלל זה השאלה האם הסעד המבוקש נובע מעילה הנוגעת למכרז, והאם המכרז אינו מהווה “עובדת רקע” בלבד. בפסיקה נקבעו מבחנים לקביעת הסמכות העניינית. ברגיל, תביעת פיצויים בעקבות זכייה של משתתף במכרז מקומה בביהמ”ש האזרחי, בעוד תביעת פיצויים בעקבות אי זכייה במכרז או מכרז שבוטל או שלא התקיים מצויה בסמכות ביהמ”ש לעניינים מנהליים. ברגיל, תובענה הקשורה לביצוע החוזה או הפרתו, צריכה לדון בבימ”ש אזרחי. המבחן השלישי הוא האם עילת התביעה היא בעלת “צליל” מדיני המכרזים או מתחום המשפט הפרטי. יישום המבחנים מוביל למסקנה כי עסקינן ב”תובענה לפיצויים שעילתה במכרז”. תובענה להשבת סכומים ששילם המציע בעטיו של המכרז מתאימה להיכלל בגדר “תובענה לפיצויים שעילתה במכרז”. הסמכות לדון בתובענה נתונה לביהמ”ש לעניינים מנהליים.

פורסם בנבו

הח”מ לא יצג בתיק