משקל ה”סטטוס קוו” תלוי בנסיבות העובדתיות ובהשפעתן על מאזן הנוחות. אילו היינו קובעים הלכה שמקדשת את ה”סטטוס קוו” במשך תקופת הערעור, היינו יוצרים תמריץ לספק השירות הנוכחי להגיש ערעור ובקשות לסעד זמני כדי ליהנות מתקופת הביניים ואף לנסות להאריך אותה


עעמ 8010/18 חברת איחוד המובילים חברה להובלות בע”מ נ’ שירותי בריאות כללית

הליך של עיכוב ביצוע אינו בגדר “מקצה שיפורים” להליך המכרזי, ואין להלום הליך של תמחור מחודש לאספקת השירותים בתקופת הביניים עד להכרעה בערעור; משקל ה”סטטוס קוו” תלוי בנסיבות העובדתיות ובהשפעתן על מאזן הנוחות. אילו היינו קובעים הלכה שמקדשת את ה”סטטוס קוו” במשך תקופת הערעור, היינו יוצרים תמריץ לספק השירות הנוכחי להגיש ערעור ובקשות לסעד זמני כדי ליהנות מתקופת הביניים ואף לנסות להאריך אותה.
.
בימ”ש לעניינים מנהליים דחה את עתירת המבקשת נגד ההכרזה על המשיבה 2 (סוסנה) כזוכה במכרז לאספקת שירותי שינוע והפצת תכשירים וציוד רפואי מטעם המשיבה 1 (הכללית). המבקשת היא שמספקת כיום את השירותים לכללית, וסוסנה אמורה להחליפה ב-5.12.2018. הבקשה דנא היא בקשה לסעד זמני שיעכב את תחילת פעילותה של סוסנה עד להכרעה בערעור המבקשת על פסק הדין.
.
ביהמ”ש העליון דחה את הבקשה בקבעו:
כידוע, אמות המידה העיקריות להכרעה בבקשה הן סיכויי הערעור ומאזן הנוחות, והבכורה ניתנה למאזן הנוחות. שתי אמות המידה מקיימות ביניהן “מקבילית כוחות”, וביחס לכל אחת מהן – הנטל הוא על כתפי המבקשת. במקרה הנוכחי, מאזן הנוחות מטה את הכף לעבר דחיית הבקשה.
מבחינת סוסנה, עיכוב מימוש הזכייה במכרז ישית עליה עלויות כספיות ניכרות, שכן הסתמכה על זכייתה במכרז ונערכה לתחילת הפעילות ההולכת וקרבה. בהקשר זה יש חשיבות גם לחלוף הזמן מאז הוגשו ההצעות ומאז ההחלטה על זכיית סוסנה במכרז; וראוי להזכיר גם שהעתירה הוגשה בשיהוי.
נמצא לייחס משקל גם לנזק הצפוי להיגרם לכללית, בשים לב למחיר הגבוה שהמבקשת גובה עבור שירותי השינוע בהשוואה למחיר שהציעה סוסנה. במענה לכך, הודיעה המבקשת כי בתקופת הביניים עד להכרעה בערעור היא מוכנה להמשיך לספק את השירות במחיר הנקוב בהצעתה של סוסנה. לכאורה מדובר בהצעה מבורכת, ברם, הליך של עיכוב ביצוע אינו בגדר “מקצה שיפורים” להליך המכרזי, ואין להלום הליך של תמחור מחודש לאספקת השירותים בתקופת הביניים עד להכרעה בערעור.
אין להקל ראש בנזק שייגרם לנהגים המועסקים בשורות המבקשת (שהם גם בעלי המניות) כתוצאה מסיום ההתקשרות, אך שיקול זה אינו מכריע. הדאגה לביטחון התעסוקתי של העובדים אינה יכולה להכתיב את תוצאת ההליך. הטענה כי המבקשת תחדל מלהתקיים לא התחוורה דיה. מכל מקום, כנגד בעלי המניות במבקשת עומדים בעלי המניות בסוסנה, והראשונים אינם נהנים מיתרון א-פריורי.
זאת ועוד, הכללית הבהירה כי בנסיבות שנוצרו היא לא תכריז על המבקשת כזוכה במכרז, וגם אם הערעור יתקבל, לכל היותר יפורסם מכרז חדש. מטבע הדברים, הליכים מעין אלה נוטים להתמשך, ובינתיים אין עילה מספקת למנוע מסוסנה ליהנות מזכייתה במכרז ומפסק הדין שניתן לטובתה.
ככלל, במכרזים לאספקת שירותים הנטייה היא להימנע מעיכוב ביצוע, משום שע”פ רוב קבלת הערעור אינה גורמת נזק בלתי הפיך. כלל זה רלוונטי גם לענייננו: אם הערעור יתקבל, ואם המכרז יבוטל ואם המבקשת תזכה במכרז החדש – אזי תוכל להיכנס בנעלי סוסנה ולהמשיך את פעילות השינוע.
המבקשת ביקשה לתמוך עמדתה בהחלטות בהן ניתן משקל להמשך ה”סטטוס קוו” עד להכרעה בערעור על גורל המכרז. ברם, משקל ה”סטטוס קוו” תלוי בנסיבות העובדתיות ובהשפעתן על מאזן הנוחות. אילו היינו קובעים הלכה שמקדשת את ה”סטטוס קוו” במשך תקופת הערעור, היינו יוצרים תמריץ לספק השירות הנוכחי להגיש ערעור ובקשות לסעד זמני כדי ליהנות מתקופת הביניים ואף לנסות להאריך אותה.

פורסם בנבו

הח”מ לא יצג בתיק