עתמ (באר שבע) 57244-10-17 – גלים נרקיס גל הסעות בעמ נ’ עיריית דימונה

העובדות:

1. עסקינן בעתירה שהגישה חברת הסעות (להלן: “העותרת”) לאחר שהמשיבה 1 (להלן: “עיריית דימונה” או “העירייה”) החליטה להפסיק באופן חלקי את ההתקשרות עמה כך שתחדל מהפעלת אחת משתי הסעות התלמידים שהפעילה בעבורה, ומהפעלת הסעת מלוות.

2. במהלך 2017 פרסמה העירייה מכרז למתן שירותי הסעות תלמידים בשנת הלימודים תשע”ח. המכרז כלל 31 מסלולי הסעה שונים ברחבי העיר דימונה ומחוצה לה, כאשר העותרת זכתה במכרז להפעלת מסלול 14 שמיועד להסעת ילדי חינוך מיוחד (להלן: “המסלול”).

3. סמוך לתחילת שנת הלימודים נתגלו ליקויים שונים בהתנהלותה של העותרת בהפעלת המסלול ומשכך נערך דיון בוועדת המכרזים בנוגע להמשך ההתקשרות עמה. לעותרת נערך שימוע ולאחר שנערכו מספר דיונים נוספים בעניינה, החליטה העירייה להפסיק באופן חלקי את ההתקשרות עמה.

4. העותרת טענה כי החלטת העירייה להפסיק את ההתקשרות עמה (באופן חלקי) מהווה ניסיון חמור להטות תוצאות מכרז. מי שעומד מאחורי הניסיון להטות את תוצאות המכרז, לשיטתה, הוא קצין הבטיחות בתעבורה של העירייה. עוד נטען כי אי סבירות ההחלטה באה לידי ביטוי בכך שהעירייה יכולה הייתה יכולה להביא לפתרון הבעיות שהתעוררו באמצעים מתונים וסבירים יותר מסיום התקשרות, כגון דרישה להחליף את הנהג או את כלי הרכב הספציפי בו התרחשו ליקויים.

5. העירייה טענה כי החלטתה להפסיק את ההתקשרות עם העותרת בקשר לאחת מהסעות התלמידים במסלול 14 אינה חורגת ממתחם הסבירות, נוכח מחדליה של העותרת וליקויי הבטיחות הרבים שנמצאו באותה הסעה. לטענת העירייה, החלטתה נתמכת בראיות אובייקטיביות וכן על דבריהן של שתי המלוות במסלול 14, אשר העידו בעל פה ובכתב בפני הממונים עליהן באגף החינוך של העירייה. בנוסף טענה העירייה כי היא הייתה נכונה לתת הזדמנות בידי העותרת לשפר דרכיה, לכן הסנקציה הראשונית שהטילה עליה הייתה בדמות קנס, אך העותרת לא השכילה לנצל את ההזדמנות שניתנה לה והמשיכה בדרכיה הפתלתלות.

6. המשיבה 2 אשר נבחרה כמחליפתה של העותרת לצורך ביצוע ההסעות, טענה מצדה כי החלטת העירייה שלא להמשיך בקו נסיעה עם נהג בעייתי ועם רכב בעייתי היא החלטה במתחם הסבירות וניתנה לאחר שהעירייה שקלה את מכלול השיקולים. בנוסף נטען כי החלטת העירייה לא באה להעדיף חברת נסיעות אחת על פני אחרת משיקולים זרים והשיקול שעמד לנגד עיניה הוא טובת הילדים ובטיחותם.

ההחלטה:

1. כב’ השופטת ג’ לוין פסקה כי על פי הפסיקה, עם מסירת ההודעה למציע הזוכה בדבר זכייתו במכרז נכרת חוזה בינו לבין הרשות המנהלית ורואים את המכרז ככזה שפקע ועבר מן העולם. על כן, בשלב זה, בחינת חוקיותה של ההחלטה לבטל את ההתקשרות או את סמכותה של הרשות להשתחרר מהחוזה תעשה על פי דיני החוזים.

2. עוד נקבע כי בביטול ההתקשרות פעלה העירייה בסבירות, לאחר עריכת בירור מעמיק וכפי שניתן ללמוד מהשתלשלות האירועים לכשעצמה העירייה הפעילה את זכות ביטול החוזה, המוקנית לה נוכח הפרת החוזה מטעם העותרת, בהתאם לדיני החוזים ובהתאם לחובת הסבירות המוטלת עליה כרשות ציבורית.

3. בית המשפט לעניינים מנהליים הוסיף וקבע כי במקרה עסקינן מדובר בשירותי הסעות לילדים חסרי ישע, בעלי מוגבלויות, שאינם יכולים לבטא בעצמם את התקלות המתרחשות במהלך הסעתם לבית הספר ובחזרה הביתה. הפעלת הסעות לתלמידים אלו כרוכה ברגישות גבוהה ומחייבת הקפדה נוקשה על אמצעי הבטיחות הדרושים וכי מצופה מהעירייה כי תעמוד על המשמר באדיקות באכיפת תקינות הסעות תלמידים בכלל, ותלמידי חינוך מיוחד בפרט.

4. בהמשך לאמור נקבע כי ריבוי התקלות שהתגלו בהפעלת ההסעה על ידי העותרת בפרק זמן כה קצר, יש בו כדי להצדיק את התנהלות העירייה בדבר הטלת קנסות וזימון העותרת לשימוע, לרבות החלטתה להפסיק את ההתקשרות עם העותרת בקו שבו התגלו תקלות. עוד נקבע כי במצב הדברים כפי שמצטייר מהחומר שהוצג בהליך, רשאית הייתה העירייה לבטל את ההתקשרות עם העותרת בכללותה וכי חומרתן של התקלות והוראות החוזה הקנו לעירייה את הזכות לבטל את הזכייה במסלול 14 כולו.

5. עוד נפסק כי העותרת לא הרימה את נטל ההוכחה באשר לטענת הקנוניה וכי גם אם קיימים ליקויים בהפעלת ההסעות על ידי משיבה 2. טענה זו, אפילו יש בה ממש, אין בה כדי להביא למתן הסעד שהתבקש בעתירה, קרי ביטול ההחלטה בדבר צמצום ההתקשרות עמה.

6. לסיכום, העתירה נדחתה. נקבע כי העותרת תשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין לכל אחת מהמשיבות 1 ו-2, בסך כולל של 5,000 ש”ח (סה”כ 10,000 ₪).

פורסם בתקדין

הח”מ לא יצג מי מהצדדים בתיק