הוראת תקנה 20(ד) לתקנות חובת המכרזים, התשנ”ג-1993 מחייבת לפסול הצעות “אם הן חסרות, מוטעות או מבוססות על הנחות בלתי נכונות או על הבנה מוטעית של נושא המכרז וכן הצעות שעולה מהן שבקיום ההתקשרות ייפגעו זכויות עובדים”


עתמ (מרכז) 64107-09-17 אביסרור משה ובניו עבודות בנין ופתוח בע”מ נ’ מדינת ישראל- רשות מקרקעי ישראל

נקבע כי לא היה מקום להכריז על מוריס אלון כזוכה במכרז, זאת בשל הטעות שנפלה בהצעתה. עסקינן בטעות בהצעה, אשר היה מקום לברר את פשרה.

העותרת, שהצעתה הגיעה למקום השני, ביקשה להכריז עליה כעל זוכה במכרז תחת מוריס אלון. רמ”י נעתרה לבקשתה כפוף לכך שזכייתה תהא במעמד של “זוכה שנייה”, לפי סעיף 12 לתנאי המכרז, המחייב זוכה במעמד שני להעלות את סכום הצעתה כדי 90% מהצעת הזוכה הראשונה. העותרת טוענת כי אין להחיל את הוראות סעיף 12 שכן נסיבות ביטול זכיית הזוכה הראשונה אינן נכנסות בגדרו. על כן, קנויה לה זכות לזכות במכרז על פי הצעתה.
.
בית המשפט קבע כלהלן:
הוראת תקנה 20(ד) לתקנות חובת המכרזים, התשנ”ג-1993 מחייבת לפסול הצעות “אם הן חסרות, מוטעות או מבוססות על הנחות בלתי נכונות או על הבנה מוטעית של נושא המכרז וכן הצעות שעולה מהן שבקיום ההתקשרות ייפגעו זכויות עובדים”.
במקרה דנן, רמ”י הייתה ערה לפער הניכר שבין הצעת מוריס אלון לבין השומה, כמו גם ביחס להצעות האחרות שהוגשו במסגרת המכרז. חרף זאת, בחרה רמ”י שלא לערוך שימוע למוריס אלון כדי לאפשר לה להסביר את פשר הצעתה, טרם הכרזתה כזוכה. אילו עשתה כן, יש להניח ברמת סבירות גבוהה, כי הייתה נמנעת מלהכריז עליה כזוכה.
משנקבע, כי לא היה מקום להכריז על מוריס אלון כזוכה מלכתחילה – אין תחולה להוראת סעיף 12 למכרז. ודוק, החלת הוראת סעיף 12 על העותרת מטילה עליה תוספת תשלום של כ-18,000, 000 ₪ מעבר להצעתה – סכום העולה כדי 50% מעל השומה. יש בתוצאה זו משום התעשרות שלא כדין.
אשר על כן, העתירה מתקבלת. העותרת תוכרז כזוכה במכרז (כפוף לעמידתה בכלל תנאיו) וזאת על פי הצעתה ומבלי שיוחל בעניינה סעיף 12.2.2 למכרז.

פורסם בנבו

הח”מ לא יצג בתיק