בגץ 6277/18 יפית טויטו נ’ רשות מקרקעי ישראל

המשיבה 2 זכתה במכרז לפינוי תושבי שכונת הארגזים, בניית השכונה ופיצוי התושבים. הליכי המכרז החלו לפני למעלה מ-20 שנה, וטענות העותרים בנוגע לאופן עריכת המכרז ולתנאיו לוקות בשיהוי ניכר. לא נמצא כי יש בחלוף הזמן כדי להצדיק דיון מחדש בתנאי המכרז. בכל הנוגע לפינוי העותרים מהמקרקעין, הרי שבג”ץ אינו יושב כערכאת ערעור נוספת על החלטות של בתי משפט מוסמכים, למעט מקרים חריגים שבחריגים.

העתירה עניינה בטענת העותרים להאצלת סמכות פסולה מהמשיבה 1 (“רמ”י”) למשיבה 2 בעניין פינוי העותרים מ”שכונת הארגזים” בתל אביב-יפו.
.
ביהמ”ש העליון בשבתו כבג”ץ דחה את העתירה על הסף בקבעו:
הליכי המכרז הנתקף בעתירה החלו לפני למעלה מ-20 שנה. כבר בבג”ץ לוי, העתירה הקודמת שהוגשה בקשר למכרז, נקודת המוצא הייתה כי המכרז יבוצע בדרך של מכרז פומבי, והיזם שייבחר יפעל לפינוי השכונה ותשלום פיצויים למפונים. כעולה מתגובת רמ”י, ע”פ תנאי המכרז קיבל ב”כ היזם יפוי כוח מהיועמ”ש לייצג את המדינה בהליכים משפטיים נגד מפונים שאינם זכאים לפיצוי ע”פ תנאי המכרז. בנסיבות אלה כלל לא מדובר באצילה של סמכות שלטונית. כעולה מפסק הדין, טענת העותרים שם הייתה כי יש לאפשר להם לבצע בעצמם את פינוי ושיקום השכונה, ללא צורך במכרז. טענה זו נדחתה, כשבחסות ההליך המשפטי נוהלו מגעים שהביאו לשיפור תנאי המכרז בקשר לפינוי ולפיצוי.
במהלך השנים נעשו מאמצים ליישום הסכם הפיתוח שנחתם בעקבות המכרז והושקעו משאבים רבים בפינוי המקרקעין. מדובר בפרויקט גדול ומורכב, ונוכח הקשיים שהתעוררו והליכים משפטיים רבים שמתנהלים נגד המחזיקים, ביצועו התארך באופן ניכר. לטענת רמ”י, הפרויקט נמצא היום בשלבים מתקדמים, ובשטחים שכבר פונו הוקמו בניינים חדשים ואוכלסו עשרות רבות של דיירים.
בנסיבות אלה, טענות העותרים בכל הנוגע לאופן עריכת המכרז ולתנאיו לוקות בשיהוי ניכר כך שדינן להידחות על הסף. הדברים נאמרו כבר לפני 16 שנים בעתירה מנהלית שהוגשה נגד זכיית החברות במכרז (ונדחתה על הסף), והם בבחינת קל וחומר בענייננו. נוכח מורכבות הפרויקט והסיבות שהובילו לעיכוב בביצועו, לא נמצא כי יש בטענות העותרים באשר לחלוף הזמן כדי להצדיק דיון מחדש בתנאי המכרז.
בכל הנוגע לבקשת העותרים להימנע מלפנותם מהמקרקעין, יש ממש בטענת המשיבות באשר להיות העתירה ניסיון לערער על החלטות הערכאות המוסמכות בהליכים שמתנהלים בעניינם. כידוע, בימ”ש זה אינו יושב כערכאת ערעור נוספת על החלטות של בתי משפט מוסמכים, למעט במקרים חריגים שבחריגים, כשמדובר בשאלה שבסמכות היורדת לשורש העניין. ברי שזה לא המקרה שבנדון.
כמו כן, בג”ץ יימנע מלהושיט סעד למי שאינו שוטח בפניו את מלוא התשתית העובדתית הנוגעת לעניין. בענייננו, הרקע העובדתי המלא שהוצג בתגובות המשיבות לא הובא בפני בג”ץ בעתירה, שנכתבה בצורה שמקשה על הבנת הטענות והרקע להן. העותרים נמנעו מלציין פרטים מהותיים בעתירתם. התנהלות זו עולה כדי חוסר ניקיון כפיים ומהווה כשלעצמה עילה לדחיית העתירה על הסף.

פורסם בנבו

הח”מ לא יצג בתיק